יש מונח שנקרא “גרינווש – greenwash” כאשר מוצר נמכר ומפורסם כסביבתי אך למעשה זו תרמית וניצול של רצון טוב של הלקוח לרכוש דברים סביבתיים.

1. תקן שאינו נאכף ומוסדר – יש תקן שנקבע בישראל לפי מכון התקנים למה זה “כלי מתכלה”. כמו כן, יש גם תקן באירופה ובארה”ב. הבעיה שאין מודעות לתקן והוא לא נאכף. כך למשל, ניתן למצוא מוצרים המציגים את עצמם כמתכלים אך מבוססים על טכנולוגיה שהיא תוסף (OXO) שמיועד לפלסטיק ומפרק למיקרופלסטיק, סוג של אבק פלסטיק שיכול למצוא את דרכו למי השתיה, לים ולדגים. במדינות רבות בעולם החומר הזה אינו חוקי ובישראל אין אכיפה מסודרת.
2. קומפוסטר מתאים – יש לזרוק את “הכלים המתכלים” לקומפוסטרים תעשייתיים, אך הבעיה שהם אינם נגישים למשקי הבית וזה מגיע למתקני טיפול שאינם עומדים בתקנים המאפשרים לכלים להתכלות. אמנם ייקח להם עשרות שנים להתכלות, לעומת מאות השנים שלוקח לפלסטיק להתכלות, אך זה עדיין תופס מקום ופולט מזהמים.

• לבקבוקי פלסטיק ושקיות פלסטיק לוקח מאות שנים להתכלות וגם אז, משערים שיתכלה למיקרופלסטיק (סוג של אבק מפלסטיק)
• לבקבוק פלסטיק קשיח לוקח בסביבות ה-1,000 שנה
• לפחית שתייה לוקח בין 200-500 שנה להתכלות
• לפחית שימורים לוקח 100 שנה להתכלות
• קלקר? הרבה יותר! 
• הכל תלוי כמובן גם בתנאי הסביבה

לפרטים נוספ​​​​ים​